איתן אסנפי עו"ד ורו"ח - Asnafy Law Offices

08/06/2026

לדעתי, אין לקבל את העמדה הנורמטיבית שלאדם יש שני מרכזי חיים לצורכי מס.

אין לי טענה עקרונית לגבי מסקנת בית המשפט בפרשת צח, כי נסיבות חייו של מר צח מעידות שמרכז חייו בישראל ולא בניגריה. זו מסקנה תקפה של בית המשפט לאחר שהפעיל את שיקול דעתו, גם אם בהחלט ייתכן ששופט אחר היה מסיק אחרת.

הקושי שלי הוא ביחס ל"חידוש" של בית המשפט (שלדעתי הוא אוביטר), לפיו ייתכנו, עקרונית, שני מרכזי חיים.

גם אם מבחינה עובדתית ייתכנו זיקות שוות לשתי מדינות, מבחינה משפטית תכלית מבחן מרכז החיים מחייבת את בית המשפט להכריע היכן מצוי מרכז החיים הדומיננטי, ולא להסתפק בקביעה שלפיה קיימים שני מרכזי חיים מקבילים.

בית המשפט מציין, בצדק, ש"במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות".

בהחלט ניתן, אבל מכאן ועד למסקנה ש"לאדם יכולים להיות שני מרכזי חיים מקבילים" רחוקה – מאד – הדרך.

אמנם גם לדברי ביהמ"ש, "שני מרכזי חיים" ייתכנו רק "במקרים מסוימים, גם אם הם אינם שכיחים". אלא שלדעתי, זו לא רק שזו מציאות לא שכיחה. היא פשוט לא אפשרית, נורמטיבית.

זה כמעט מתבקש מאיליו מעצם הביטוי בו בחר המחוקק, "מרכז חיים". כמו שלמעגל אין שני מרכזים, אלא מרכז אחד ויחיד, כך גם לחייו של אדם. ייתכן שיהיה מאד קשה להכריע היכן המרכז הזה. אך הדבר ניתן להכרעה.

תגידו בוודאי, זה לא עניין גיאומטרי אלא נורמטיבי. צודקים. אבל אם נצלול אל הנורמה, עצם מבנה ההגדרה "תושב" בפקודה מניח שהתוצאה היא בינארית – האדם תושב ישראל או תושב חוץ. פרשנות שתאפשר שני מרכזי חיים, מטשטשת את ההבחנה הבינארית שעליה בנויה הגדרת התושבות בפקודה, ומקשה על ההכרעה אם האדם הוא תושב ישראל אם לאו. לא מסתבר, לדעתי, שלכך התכוון המחוקק.

גם אם ישנה פרשנות תיאורטית שתאפשר שני מרכזי חיים, מסקנה כי לאדם שני מרכזי חיים, במישור המעשי, תביא כמעט בוודאות למיסוי כפול. בהיעדר אמנה, לא תהיה כל אפשרות למנוע זאת (גם לא באמצעות מנגנון הזיכוי המוכר). מדובר בתוצאה שקשה ליישב עם השאיפה למנוע כפל מס, והדרך להסירה היא פשוט לאמץ פרשנות אחרת.

בית המשפט תומך מסקנתו בין השאר בכללי שובר השוויון באמנה. "קיומם של כללי ההכרעה באמנות המס דווקא מחזקים את מסקנתי שניתן שיהיו שני מרכזי חיים [...]".

לדעתי זו טעות. נכון שהאמנה מניחה שייתכנו מקרים שלא ניתן יהיה לקבוע היכן האדם תושב לפי דיניהן הפנימיים של המדינות, ולכן נקבע שובר השוויון.

אולם זאת מאחר שכל אחת מהמדינות טוענת שהוא תושב שלה, ולא מאחר שיש לו "מרכז חיים" בשתיהן. אלה שני דברים שונים.

מדינות שונות רשאיות לקבוע כללים שונים ומשונים בשאלת מקום תושבותו של האדם לצורכי מס – על פי מקום מושבו, מקום מגוריו, לפי השאלה אם הוא אזרח או לא. הימצאו של שובר השוויון אינו מעיד על מחלוקת אפשרית בשאלת מרכז החיים, אלא בשאלת התושבות.

יתרה מכך. אפילו כל אחת מהמדינות, לפי הדין הפנימי שלה, רואה בו כמי ש"מרכז חייו" בתחומיה, האמנה לא מקבלת זאת. היא דורשת הכרעה.

לדעתי, מבחן מרכז החיים נועד להוביל להכרעה אחת, גם כאשר המציאות העובדתית מורכבת יותר.



פספסתי משהו?

26/02/2026

Major Barrier to U.S. Aliyah Removed: Five-Year Exemption from Israeli National Insurance Contributions

In a significant legislative development, the Knesset has approved a reform that may materially affect thousands of American Jewish families considering aliyah.

On February 25, 2026, the Knesset enacted Amendment No. 262 to the National Insurance Law, initiated by MK Simcha Rothman, granting new immigrants from the United States a five-year exemption from Israeli National Insurance contributions on employment and self-employment income for which U.S. social security taxes are paid.

The reform addresses a long-standing structural issue: Israel and the United States do not have a totalization agreement preventing double social security contributions.

As a result, U.S. citizens making aliyah were often required to pay U.S. social security taxes while simultaneously being subject to Israeli National Insurance contributions, creating a material double burden and a meaningful deterrent to relocation.

According to Nefesh B’Nefesh, one of the key proponents of the initiative, the absence of coordination between the two systems has been a significant financial obstacle for many American families evaluating a move to Israel.

The exemption applies solely to Israeli National Insurance contributions and does not extend to health insurance contributions.

Importantly, to prevent adverse consequences regarding benefit eligibility, the law establishes a protective mechanism: for purposes of benefits or supplements that are conditioned upon payment of National Insurance contributions, income earned during the exemption period will be deemed as if contributions had been paid.

At this stage, the amendment applies only to immigrants from the United States.

The legislative rationale includes the absence of a bilateral social security agreement, comparable contribution rates between the two countries, and the substantial aliyah potential from the U.S. Nevertheless, the Minister of Labor is authorized to extend the arrangement to additional jurisdictions in the future.

The amendment has been enacted as a temporary measure for a ten-year period, with the possibility of two additional extensions of up to five years each.

From a broader economic perspective, this reform joins a series of recent measures designed to encourage aliyah.

These include a temporary income tax exemption for new immigrants relocating between 2026 and 2030, capped at NIS 1 million per year, alongside the existing ten-year exemption on foreign-source income.

At the same time, beginning in January 2026, the reporting exemption for new immigrants will be repealed, underscoring the importance of careful, forward-looking tax planning.

For individuals and families considering aliyah from the United States, the removal of the double social security burden may significantly improve the overall financial model.

However, a comprehensive cross-border analysis remains essential, taking into account the interaction between Israeli and U.S. tax and social security regimes before making a final decision.

25/08/2025

חדש! נוהל גילוי מרצון 2025 – הזדמנות להצהיר, להסדיר ולהמשיך הלאה בשקט.

רשות המסים פתחה חלון הזדמנויות עד 31.8.2026: מי שלא דיווח בעבר על הכנסות או הון – בארץ או בחו"ל – יכול עכשיו להסדיר את העניינים, לשלם את המסים ולהימנע מהליכים פליליים.

מה חשוב לדעת?

יש מסלול ירוק מקוצר למקרים בהיקפים נמוכים (הון עד 4 מ' ש"ח בחו"ל, שכ"ד עד 250 א' ש"ח בשנה, נכסים דיגיטליים עד 500 א' ש"ח).

יש גם מסלול רגיל לטיפול רחב יותר מול פקיד השומה.

חייבים להגיש את הבקשה באופן מקוון ולצרף את כל המסמכים.

החסינות הפלילית חלה רק על מי שמגלה ביושר ובשקיפות.

אם יש לכם הון שלא דווח, חשבונות בחו"ל או נכסי קריפטו – זו הזדמנות להסדיר הכול לפני שהדלת נסגרת.

להורדת הנוהל - ראו הלינק בתגובה הראשונה.

בהצלחה!

06/07/2025

אני מעודד מכך שרבים מחבריי סבורים, כמוני, שעל רשות המסים לחזור בה מתזכיר החוק בעניין תיקון הגדרת תושבות המס.

מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה, כפי שפורסמה בגלובס:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001515015

צרפתי בתגובה הראשונה לינק לכמה מהשאלות והתשובות הקריטיות לכל מי שנמצא באוכלוסיה המועדת.

אנחנו מקווים שרשות המסים תתעשת, אולם כדאי להכיר ולהיערך.

פסק דין חדש מרענן: תושבות לעניין הביטוח הלאומי תיקבע לפי מבחן מרכז החיים ומירב הזיקות ולא לפי מניית ימים. ניתן לפצל תא משפחתי לעניין תושבות.

03/07/2025

אני חושב שהוראות התזכיר החדש בעניין הגדרת התושבות לא טובות, ולא ישרתו את המטרה המוצהרת שלשמה נועדו.

התזכיר פורסם להערות הציבור ועדיין לא נכנס לספר החוקים הישראלי. לכן זה הזמן להעיר ולתקן.

הביקורת המשמעותית ביותר שלי כלפי הוראות התזכיר החדש היא, שהוא מצעיד אותנו שנים לאחור, לא רק כרונולוגית אלא תפיסתית (ובניגוד למגמה העולמית).
בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת כבר היינו בסרט הזה שהתמקד בימי שהייה, ובתי המשפט, בחוכמתם, זנחו את הספירה הטכנית לטובת מבחן מהותי (מרכז החיים) שבשנת 2003 גם התקבע בגוף החוק.

בשם השאיפה – הנכונה כשלעצמה – לייצר ודאות, פשטות ולמנוע חיכוכים מיותרים עם רשות המסים, התזכיר מעלה על נס את החזקות המוחלטות, ששבות לספור ימים, ומוריד מבכורתו את מבחן מרכז החיים, המהותי.

החזקות החלוטות יאלצו את הנישומים לעסוק בספירת ימים כפייתית על מנת לחמוק מגזירתן. זאת, תחת התמקדות במבחן מרכז החיים – מבחן שדורש מבט כולל, הסתכלות על התמונה בכללותה, ומשכך מבטא זיקה עמוקה בהרבה לישראל, שמצדיקה, באמת, את הטלת מס.

התמקדות בספירת ימים עלולה להוביל למיסוי של אנשים שלא מוצדק למסות אותם, כמו אנשים שנאלצו לשהות בישראל מחמת אילוצי משפחה או צורך רפואי, נקלעו אליה (קורונה?) או נדרשו לבלות בישראל נוכח עבודתם.

חבל לשחוט הוראות איכותניות על בסיס מזבח הוודאות, מה גם שהשאיפה לוודאות ולפשטות, היא עצמה, לא תושג ברפורמה זו.

וכל כך למה? בעיקר מאחר שההוראות החדשות – לו ייכנסו לתוקף כפי שהן – יסתרו חזיתית את ההוראות של כל אמנות המס שישראל חתומה עליהן (וכמעט כל האמנות המקובלות בעולם). החוק קובע שהוראות האמנה גוברות, אבל ייפתח פתח עצום לדיונים משפטיים מורכבים ולאי וודאויות.

גורם אי וודאות נוסף המוטמע בחזקות החלוטות שהתזכיר מציע, נעוץ בכך שהן מתחשבות בימי השהייה בשנתיים שלאחר השנה הנבדקת. עובדה זו, בהגדרה, תותיר אנשים רבים באי וודאות מובנית, עד לחלוף השנתיים הללו.

יחידים בטווח הסיכון העיקרי הם אלה ששוקלים לעלות או לשוב לישראל או מבקשים לעזוב אותה, או תושבי חוץ המבקרים בישראל תכופות.
מאחר שהחזקות החלוטות מביאות בחשבון ימי שהייה לא רק בשנת המס הנבדקת, אלא גם בשנתיים שקדמו לה, ואפילו בשנתיים שלאחריה, ספירת הימים צריכה להתפרש על כחמש שנים!

על יחידים אלה לשקול היטב את צעדיהם ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.

02/07/2025

כל מי שחושב על רילוקיישן, או חושב לחזור לישראל, וכל מי שמייעץ לאנשים הללו, חייב להכיר את הוראות התזכיר החדש שפרסמה רשות המיסים שמשנה דרמטית את הגדרת התושבות הישראלית לצורכי מס.

יש לא מעט אתגרים עם הוראות התזכיר, וכלל לא ברור אם הן (בניסוחן הנוכחי) תשגנה את המבוקש: הקלה על החיכוך עם רשות המיסים.
למשל, העובדה שהן סותרות את הגדרת התושבות באמנות הבילטרליות של ישראל עלולה דווקא להגביר את החיכוך. ועוד איך.
עוד רבות ידובר וייכתב בזה.

מכל מקום, לעת עתה, ריכזנו עבורכם את הוראות התזכיר (שניתן להורדה בגוף הטקסט), וגם שילבנו למענכם את ההוראות החדשות בהוראות הקיימות (בהאר שינויים).

המאמר המלא בתגובה הראשונה!

פסק דין חדש מרענן: תושבות לעניין הביטוח הלאומי תיקבע לפי מבחן מרכז החיים ומירב הזיקות ולא לפי מניית ימים. ניתן לפצל תא משפחתי לעניין תושבות.

26/06/2025

קבלו קצפת ודובדבן!

הקצפת: בפסק דין חדש בעניין ארבטמן-מנדלסון, השופטת אורית וינשטיין קובעת כי פטור ממס שבח לפי סעיף 62 חל גם כאשר ההעברה בין אחים התבצעה בעקיפין, דרך שרשרת של העברות ללא תמורה, כולל העברה לאיגוד לפי סעיף 104ב לפקודה.
כל עוד מקור הזכויות הוא בהורים, נשמרת הרציפות המהותית והפטור ממשיך לחול.
זו בשורה לכל מי שמלווה משפחות בהעברות בין-דוריות. מדובר בעיגון חשוב של הגישה התכליתית והמשפחתית שביסוד הפטור.

הדובדבן: פסק הדין מגיע עם חידודים פרוצדורליים עתירי פוטנציאל!

• השומה לאחר ההחלטה בהשגה + נימוקי ההחלטה + חישוב המס – כל אלה חייבים להישלח בדואר רשום או להימסר ידנית כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות בן 8 החודשים מיום הגשתה ליום מסירת ההחלטה.

• העברת מסמכי ההחלטה בהשגה למערכת המייצגים, למערכת שע"מ, או אפילו שליחתה באימייל אינה מספיקה. גם הסברים טלפוניים לא יעצרו את מרוץ ההתיישנות. מודעותו של המייצג לקיומם במערכת או באימייל אינה מעלה ואינה מורידה.

• גם אם כמה נישומים מיוצגים במכתב השגה אחד, רשות המיסים נדרשת להמציא, כדין, את כל מסמכי ההחלטה, לכל אחד ואחד מהם בנפרד (ולא רק לבעל "השומה הראשית" – מה זה בכלל?).

• "דיון טלפוני" אינו מספק את דרישות הדין.

• על פקיד המס לאפשר לנישומים להשלים את טיעונם באופן מלא, גם אם נקלע ללחץ זמנים כי התחיל את דיוני ההשגה סמוך לתום התקופה.

ולבסוף, הוועדה מבקרת בחריפות את התנהלותה של רשות המיסים. פקידי המס הם משרתי ציבור והם מחויבים לנהוג בשקיפות ותום לב.

ולא נותר לי אלא להסכים.

לקריאת המאמר המלא ראו בתגובה הראשונה!

17/06/2025

12/06/2025

🔹רילוקיישן? ידעתם שאתם יכולים לנתק תושבות מישראל גם אם הצהרתם אחרת לביטוח הלאומי?

בחודשים האחרונים ניתנו שני פסקי דין חשובים, שמחדדים עקרונות קריטיים בכל הנוגע למעמד התושבות מול המוסד לביטוח לאומי.
זו סוגיה מהותית לכל מי שיוצא או שב לישראל.

בין אם אתם מבצעים רילוקיישן, עולים חדשים או תושבים חוזרים - מעמדכם מול הביטוח הלאומי עשוי להשפיע ישירות על הזכויות שלכם, החיובים, והכיסוי הבריאותי.

✅ הנה כמה עקרונות מהותיים:
• תושבות ≠ אזרחות - רק תושבי ישראל מחויבים לביטוח לאומי וזכאים לו.
• מרכז החיים הוא המבחן - לא רק מספר ימי השהייה בישראל.
• אפשר לשלם ביטוח לאומי - ולמרות זאת להיחשב תושב חוץ.
• לעיתים הביטוח הלאומי דווקא יסרב לראות בכם תושבים.
• ניתוק תושבות? בצעו אותו ביוזמתכם. אל תבנו על הניתוק האוטומטי.

ערכנו מדריך מקיף עם 20 כללים מנחים - בשפה ברורה, עם תובנות מפסקי הדין האחרונים ויישום מעשי למבצעי רילוקיישן.

📄 לינק למאמר המלא - בתגובה הראשונה!

בכל שאלה מוזמנים ליצור איתנו קשר.

04/06/2025

🇮🇱 Thinking about making Aliyah and buying a home in Israel?

A recent court ruling (Eisler, May 27, 2025) offers encouraging news:

When it comes to purchase tax benefits for new immigrants, the two-year eligibility window doesn’t necessarily start when you sign the contract, but rather when the construction of the apartment is completed.

Even if your plans were delayed due to unforeseen circumstances like COVID-19, the court emphasized that a sincere intention to make Israel your home, backed by real actions like selling your overseas residence and purchasing property in Israel, carries weight.

📌 Bottom line: If you plan to settle here, the tax system might meet you halfway.

Get proper advice, check your options, and don’t assume you’re not entitled.

משרד עורך דין איתן אסנפי הוא עורך דין לענייני מיסים. משרד עו"ד איתן אסנפי מתמחה בדיני מיסים, בהליך גילוי מרצון, מיסוי בינלאומי, מיסוי חברות, מיסוי מקרקעין.