08/10/2026
עדכון 2862 מאתמול (7.10.2026) להוראת נב"ת 411 בנק ישראל (שמחליף את 9.5.2022) הוא מהלך רגולטורי המסמן שינוי עומק בבנקאות הקריפטו הישראלית. לפיו החל מ-1.5.2027, בנק לא יסרב שירות לכספים שמקורם קריפטו, אלא יאלץ לבחון זאת פרטנית, על בסיס סיכון, וגם זאת - להצדיק.
נב"ת 411 הקודם ממאי 2022 היה קידום אדיר עקב פסה"ד במחוזי ערב נ' מרכנתיל בו ייצגתי, אבל עדיין היה מוגבל להותיר משקיע ישראלי תלוי בפרשנות פקיד הבנק. עדיין, ההוראה אפשרה לחסום רגולטורית משקיעים מנוסים מהמערכת הבנקאית. מאפייניו כללו -
• סף 100,000 ש״ח בשנה לבירור מקור הכספים ונתיב המטבע, שהפך כל פעילות משמעותית למורכבת רגולטורית
• הגדרה רחבה מדי לנתיב המטבע, גם תנועות בבנקים אחרי ההמרה לפיאט
• נקבעו גורמים מפחיתי סיכון, בלי הגדרת גורמים מגבירי סיכון
• נוצר חוסר אחידות בין בנקים
• אז בפועל – סירובים רבים, חצי אוטומטיים, אלא אם הוצגה חוו"ד מומחית-קריפטו
העדכון כעת מבטל חסמים, ומייצר מסגרת שמקלה על בנקאות לכספי קריפטו:
• ביטול סף ה־100,000 ש״ח – הבדיקה לפי רמת סיכון, לא הסכום!
• איסור על סירוב רק בגלל שמקור הכספים בקריפטו
• הגדרה מצומצמת ומדויקת לנתיב המטבע
• רשימה (לא סגורה) של גורמים מגבירי ומפחיתי סיכון, כמו נותן שירות בעל רישיון בישראל או במדינה שאינה בסיכון, הוא גורם מפחית סיכון
• התייחסות ייעודית ללקוחות עסקיים, כולל כספים מהנפקת טוקנים (ICO)
• חובת גילוי ללקוח: ברורה, נגישה ואפקטיבית [סוף סוף!]
• בדיקה מידתית – מומחה חיצוני רק כשרמת הסיכון מחייבת
ושינוי זה מאפשר למשקיעים לפעול בהיקפים גדולים, בצורה תחרותית ורווחית.
לעומתנו, הגישה האמריקאית מבוססת על ניהול סיכונים מתקדם + תחרות על שירותי קריפטו:
• ה־OCC מתיר לבנקים פדרליים משמורת על קריפטו של לקוחות וביצוע עסקאות עבורם, בלי אישור מוקדם (מכתבי פרשנות 1183 ו־1184, 2025)
• מדינת ניו־יורק מפעילה רגולציה מחמירה אך ברורה (BitLicense מ־2015)
• מדינת ויומינג מאפשרת בנקים ייעודיים לנכסים דיגיטליים (SPDI) ברזרבה מלאה, וטקסס מאפשרת לבנקי המדינה לספק משמורת קריפטו
• ה־GENIUS Act (יולי 2025) יצר מסגרת פדרלית למטבעות יציבים
גם האיחוד האירופי פועל תחת MiCA בגישת רגולציה אחודה, שקופה ומבוססת סיכון:
• רישוי אחיד (CASP) עם "דרכון" לרישיון - לכל 27 המדינות! (קרוי: "פספורטינג")
• בנקים רשאים לתת שירותי קריפטו בהודעה מוקדמת לרגולטור
• שקיפות מלאה וחובות גילוי
• מטבעות יציבים, מוסדרים כבר מ־30.6.2024
וישראל - רק מתקרבת לשתי הגישות, ועדיין מפגרת מבחינת היקף השירותים המותרים. מכאן, שקריפטו מתקדם לקראת נכס פיננסי לגיטימי, כשהעדכון החדש מייצר תשתית המאפשרת:
• נזילות גבוהה
• תנועת כספים מוסדרת
• תחרות בין בנקים
• כניסת שחקנים מוסדיים
• צמיחה פיננסית מבוססת רגולציה
• הפחתת חסמים שרירותיים
עדיין, עם כל ההתקדמות, הפערים עוד עצומים:
• מטבעות מגבירי פרטיות ("אנונימיות") ומיקסרים, מוגדרים במפורש כמגבירי סיכון, ובנקים עודם חוסמים אותם
• אין רישיון אחיד עם "דרכון" ממדינות כמו באירופה
• אין מסגרת למשמורת קריפטו בבנקים
• מטבעות יציבים – מצויים עדיין רק בתזכיר חוק (29.6.2026)
• אין מסלול מהיר למשקיעים מוסדיים
• אין הסדרה לשירותי DeFi, ולכן בפועל הבנקים נוטים לחסום כספים שמקורם בהם
• ועד 1.5.202, הכללים הקודמים עדיין בתוקף.
בזכות העובדה שב־ Reg&Comp, ויגואר עו"ד - אנו מלווים משקיעי קריפטו מנוסים כבר משנת 2015, ובזכות הנצחון שלנו בפס"ד המנחה במחוזי ערב נ' מרכנתיל (2021), שקבע כי סירוב גורף לקבל כספי ביטקוין אינו סביר, אני קוראת בבירור שהעדכון החדש מייצר הזדמנות ענקית למשקיעים שיודעים לקרוא את מפת כיוון הרגולציה ולפעול מראש ומהר!
כי המערכת עוברת מחסימה ככל יכולתה, לניהול הסיכונים, ומי שמבין את השינוי מוקדם יותר נהנה כבר מהיתרון התחרותי.
אתם יודעים כבר :) - כמובן, שאין באמור להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות פרטני, וכל מקרה נבחן לגופו.
לינק לתיקון לנב"ת שפירסם בנק ישראל, אצרף בתגובה לפוסט.
ועכשו מה אתם חוזים? שנצליח שלא להיחשד אוטומטית בידי כל בנק, או שנמשיך להאלץ להצדיק עצמנו מלכתחילה, כמשקיעים שומרי חוק ומס?
